בניית חוסן

החיים מזמנים לנו אירועים שאת חלקם בחרנו בעצמנו, ואת חלקם לא. הם מופיעים בחיינו כהזדמנויות מקדמות, או כאתגרים, הדורשים עמידות שתסייע בהתמודדות מולם.

עמידות היא היכולת להתמודד עם מצבי דוחק ומצוקה לאורך זמן, ולהסתגל לנסיבות החיים החדשות, שנגרמו כתוצאה ממצבים מאתגרים אלו. היא מידת החוסן הנפשי שלנו, ומהווה מנבא ליכולת להתמודד עם כישלונות. אנשים בעלי חוסן גבוה מעריכים אתגרים ואת הצמיחה שבצידם, הם מגיעים להישגים טובים יותר ולתוצאות טובות יותר בחייהם.

מהו דפוס החשיבה שלך?

פרופ' קרול דווק, חקרה כיצד אנשים מתייחסים לכישלון. וזיהתה שני דפוסי חשיבה, שכל אחד מהם משקף מידה אחרת של חוסן נפשי:

דפוס החשיבה הראשון – fix mindset בעלי דפוס זה מתייחסים אל אתגר כמאיים. הם חוששים מכישלון, שלתפיסתם עלול לחבל בזהות שלהם, ולכן הם מקפידים להישאר באזור הנוחות. הם לא מאמינים ביכולתו של האדם להשתנות, וביכולתו לשפר את ביצועיו והישגיו, אלא תולים את הצלחותיו של אדם במידת הכישרון המולד שלו, ומתייחסים אל הכישרון כקבוע ובלתי ניתן לשינוי. גישה קורבנית וריאקטיבית זו, מהווה מכשול כשלעצמה, גוררת הימנעות מאתגרים, היא מצמצמת את טווח הלמידה, ומקטינה את מידת החוסן הנפשי שלהם.

דפוס החשיבה השני – growth mindset  בעלי דפוס זה לוקחים אחריות על חייהם ושואלים את עצמם: מה תלוי בי? איך אני יכול להשתפר? מהו הדבר שאם אשקיע בו מאמץ אגדיל את סיכויי ההצלחה שלי להבא? הם פרואקטיביים, ורואים בכל כישלון הזדמנות ללמידה. הם מאמינים שהכישרון כשלעצמו הוא לא מספיק, ושבכל נקודת זמן עם מאמץ והשקעה אפקטיביים, ביכולתו של האדם לשפר את יכולותיו והישגיו באופן משמעותי. גישה זו משפרת את יכולת ההתמודדות שלהם עם אתגרים, מרחיבה את טווח הלמידה שלהם, ומעידה על חוסן נפשי טוב.

איך נבנה חוסן?

חוסן נפשי נבנה לאורך זמן. ככל שנתרגל ונתאמן יותר באופן מכוון למטרה ספציפית, נרשה לעצמנו להתנסות שוב ושוב, נטעה ונלמד מטעויות כדרך חיים, ברוח טובה עם מבט קדימה, רצון להשתפר, ושיח פנימי חיובי, נגדיל את תחושת החופש הפנימית, וכך בתהליך מתמשך נגדיל את ההשפעה והשליטה בחיינו, ובהתאמה יתחזק החוסן הנפשי שלנו.

ד"ר אנג'לה דקווארת, פסיכולוגית, חקרה מה עוד יכול לנבא חוסן גבוה, ומצאה שאנשים המתאפיינים בהחלטיות עזה ובעבודה קשה בכיוון המטרה שהציבו לעצמם, הם בעלי חוסן גבוה וחווים יותר הצלחות. הם בעלי להט ותשוקה לדבר, עשייה מתמדת לאורך זמן בכיוון אחד – כיוון המטרה, ונחישות שמתאפיינת במודעות לקשיים ובמסוגלות להתמודד איתם לאורך הדרך.

המרכיבים הללו נמצאו כמגבירים חוסן, הם צומחים בתהליך המימוש העצמי ובהליכה מתמדת בעקבות התשוקות. מה שיקבע כמה נצליח בדברים שנבחר להקדיש להם את מאמצינו הם ההנאה מהעשייה, שהיא הכרחית, העניין, הרצון וההתמדה, המוטיבציה להיות מעורבים ופעילים, לפתח את כל אותם מרכיבים ולהעמיק בהם, חשובה גם היא. מוטיבציה מתעוררת ככל שבמרכז העשייה ישנה תחושת משמעות רבה יותר, תרומה והשפעה גם על אנשים אחרים מעבר לעצמי, זוהי עשייה מתוך תחושת גדוּלה. הפילוסוף פרידריך ניטשה כתב ש"מי שיש לו לַמה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך".

אם עדיין אין לך "לַמה" כזה, שלמענו תחייה, יתכן ועדיין לא גילית אותו. הוא בתוכך, ממתין שתזהה אותו. הוא יעורר בך את הלהט והנחישות שבך, בעזרתו תשפר את כושר ההתמדה שלך, ותבנה חוסן שמשמעותו, ליפול שמונה פעמים, לקום תשע, ולהמשיך עם תחושת ביטחון פנימי.

מקורות:

קרול, ד. (2006), כוחה של נחישות, הוצאת כתר.

דאקוורת, א. (2016), גריט, הוצאת מטר.

כץ, י. (2020), חושבים טוב, הוצאת כתר.