מערכות יחסים זה הכל!

משחר ההיסטוריה בני אדם בחרו לארגן את חייהם במסגרות חברתיות מגוונות. השייכות החברתית בחייו של אדם, מעניקה לו ביטחון אישי, חיי חברה, תמיכה נפשית ועיצוב זהות אישית, וניזונה מקיומן של מערכות יחסים -זוגית, משפחתית, קהילתית ומקצועית.

מערכת היחסים הראשונית הבסיסית והמשמעותית ביותר של האדם היא מערכת היחסים שלו עם עצמו. אני ועצמי, ורק אח"כ, אני והאחר. כשמערכת היחסים הפנימית הזו, של אדם עם עצמו היא טובה, תהיה לה השפעה חיובית על מערכות היחסים האחרות בחייו. אנחנו הולכים עם עצמנו לכל מקום, בכל זמן, מנהלים עם עצמנו אינסוף שיחות פנימיות, ולכן הכרחי שנקבל, נחמול ונאהב את עצמנו על כל רבדינו – על חולשותינו וחוזקותינו, גם אם שגינו, או חטאנו. על אף שזה לא תמיד קל, רק כך תתאפשר קורלציה בין מה שקורה בתוכנו פנימה לבין מה שיצא מתוכנו החוצה. מערכת היחסים הזו בנינו לבין עצמנו, דורשת תחזוקה שוטפת, יומיומית- להיות נאמנים ולדאוג לעצמנו, ולעסוק במה שאנחנו אוהבים, כדי שנוכל להתמודד עם האתגרים שמגיעים לפתחינו, ולקיים מערכות יחסים נוספות מיטיבות וטובות בחיינו.

כמה זה חשוב?

מחקרים מוכיחים שמערכות יחסים טובות וקרובות, הן אחד המרכיבים החשובים ליצירת אושר ושגשוג בחיים, וליצירת אפקטיביות בארגונים. מה שבאמת גורם לאנשים להיות מאושרים ובריאים ולא ממורמרים ואומללים, זה לא קריירה מצליחה או כסף, אלא מערכות יחסים טובות, שמאפשרות לחוש עונג, משמעות, ביטחון, אהבה, שמחה וסיפוק. כשאדם קרוב נמצא לידינו אנחנו נטענים באנרגיה וברגשות חיוביים, תחושת המסוגלות שלנו גדולה יותר, ואנחנו מתמודדים טוב יותר עם אתגרים. כשלא טוב לנו, אנחנו מחפשים מישהו לשתף אותו, להישען עליו, שיקשיב, יכיל, ויהיה שם עבורנו. בהיעדר מערכות יחסים משמעותיות, עלולה להיווצר תחושת בדידות, שמגבירה מצבי דיכאון, חולי ותמותה.

ד"ר טל בן-שחר, מציג בספרו "האושר שבמנהיגות" את "האזורים הכחולים" שנחקרו ע"י דן בוטנר – חמישה אזורים שממוקמים ברחבי העולם – אי ביפן, אי באיטליה, אי בקוסטה ריקה, אי ביוון ועיירה בקליפורניה, שמתגוררות בהן קהילות עם מספר בלתי רגיל של אנשים שעברו את גיל 100, והם נוטים לחיות חיים מלאים ומאושרים עד יומם האחרון. מה שמשותף לכל הקהילות הללו מלבד תזונה בריאה, פעילות גופנית קבועה ושינה של לפחות שמונה שעות בלילה, הוא השייכות החברתית החזקה, ומערכות היחסים הקרובות בקהילה ובמשפחה: "התושבים מאריכי הימים היו בעלי תמיכה חברתית חזקה, שסייעה להם לשמור על רמת אנרגיה רגשית ורוחנית גבוהה… חיו את חייהם סביב ליבה משפחתית חזקה והיו קשורים לרשת של חברים קרובים".

מה יסייע בבניית מערכת יחסים בריאות?

בעולם של רשתות חברתיות, לא קל לקיים קשרים קרובים ואמיתיים, מחוץ למרחב הוירטואלי. מה שיקדם יצירת קשרים כאלה, הם: אותנטיות – להיות אתם עצמכם, נדרש לשם כך אומץ, ללכת בעקבות המצפן הפנימי– זה הכרחי כדי לתקשר עם אנשים ממקום שלם ובצורה יעילה, אך לא מספיק אם אתם בעלי מזג רע. וחיוביות – שמשמעותה, אדיבות ודאגה לאחר, להגיד "כן" כשזה אפשרי, מעלה את הסיכוי ליהנות ממערכות יחסים בריאות. קיומן של הקשבה ושל תקשורת מכבדת מגדילות אף הן את הסיכויים ליהנות ממערכות יחסים בריאות. לעיתים ניסיונות אינסופיים לשפר מערכת יחסים מסויימת, לא מובילים לשום תוצאה. יתכן וזהו מצב של "OVER", כשלוחצים חזק מידי. ככל שיתאפשרו גם פתיחות והיכולת לשחרר, כך ייטב.

ד"ר ג'ודית אורלוף, בספרה "האקסטזה שבכניעה", מתארת מהי תקשורת מושלמת המבוססת על שחרור: "פירושה לדעת מתי לעמוד על שלכם, לבטא רגשות ולהיות מוכנים לשחרר עלבונות וטינות שסוגרים את הלב; להיות גמישים ולא נוקשים, שולטים או מתנגדים… החברה המקיפה אתכם היא מהותית לרווחתכם. אם יש לכם מערכת יחסים חיובית עם מישהו, שימרו עליה. אם היא שלילית, תלמדו להציב גבולות ברורים ואוהבים… תקשורת מושלמת פירושה להתייחס לאחרים בחמלה על אף פגמיהם. הדבר נכון במיוחד בעת ויכוח או בעת מתח במערכות יחסים… חמלה כזו תאפשר לכם להפוך לגרסה משובחת יותר של עצמכם, גם כשאתם מציגים גבולות להתנהגות שלילית".

כדי לייצר תקשורת מושלמת, מה כדאי לעשות, וממה להימנע:

• היו רגועים, בלי תגובות רגשניות.
• הימנעו מהתגוננות, היא גורמת לכם להיראות חלשים.
• האזינו בסבלנות ובלי להפריע, ואל תתעקשו על המילה האחרונה.
• גלו אמפתיה למניעיהם של אנשים, גם אם אינכם מסכימים איתם.
• למדו לבחור את המלחמות, ולהתנצל כשצריך.
• אל תישאבו אל סצנות דרמטיות.
• אל תגיבו בפרץ חרדה או כעס (אתם עלולים לומר משהו שתצטערו עליו).
• אל תנטרו טינה ואל תיצמדו לצורך "להיות צודקים".
• אל תנסו לנהל את חייהם של אחרים ואל תנסו להיות הפסיכולוגים שלהם.
• אל תביישו אנשים, במיוחד לא ליד אנשים אחרים.

כמות או איכות?

מערכות יחסים טובות ועמוקות דורשות השקעה, תשומת לב ואכפתיות, ומעניקות תחושת אושר, ביטחון וחוסן, משמעות, איכות חיים טובה יותר, רווחה נפשית ובריאות פיזית. מערכות יחסים באשר הן – טובות, מורכבות, או רופפות – מטבען הן תמיד משתנות, דינמיות ולא בהכרח קלות, אך ניתנות לשיפור בעזרת תהליך אימון אישי.

בבואכם לבחון את מערכות היחסים בחייכם, אל תבחנו את הכמות, אלא את האיכות. שאלו את עצמכם:

• האם אני נותן מספיק מקום למערכות היחסים בחיי?
• אלו  מערכות יחסים טובות יש לי בחיי?
• מי אני שם?
• כיצד אני מתייחס לקונפליקט? האם כמשבר או כהזדמנות?
• מי האנשים שהייתי רוצה להעמיק את מערכת היחסים איתם?
• מה אני מוכן לעשות בשביל זה?

 תרבו ביחסים טובים!  🙂

מקורות:

ד"ר אורלוף, ג'. (2016), "האקסטזה שבכניעה", אופוס הוצאה לאור.

ד"ר בן-שחר, ט. (2018), "האושר שבמנהיגות", הוצאת מטר.